מחלת קרוהן

מהי מחלת קרוהן?

מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית (IBD). מחלת קרוהן היא מצב כרוני שיכול לחזור פעמים שונות לאורך כל החיים. מחלת קרוהן עלולה לפגוע בכל חלק מהמעי, החלק השכיח ביותר של המחלה נמצא ב ileum אך עם זאת, במקרים אחרים,  חלקים אחרים של המעי הדק והגס חולים גם הם. לעתים, ייתכן והדלקת תשפיע על מערכת העיכול כולה, כולל הפה, הושט, הקיבה, המעי דק והמעי גס או פי הטבעת. מחלת קרוהן פוגעת בנשים ובגברים באופן שווה. יש אנשים שיש להם תקופות ארוכות של הפוגה (רמיסיה) שלעתים נמשכת שנים, כאשר המחלה ללא תסמינים. לא קיימת דרך לנבא מתי תתרחש רמיסיה ומתי  המחלה תתלקח.

מהם התסמינים של מחלת קרוהן?

מדובר במחלה מאד רבגונית, כל אדם עשוי להיתקל בתופעות באופן שונה . התסמינים של מחלת קרוהן עשויים להידמות לבעיות רפואיות אחרות ולכן יש להתייעץ תמיד עם רופא על מנת לקבוע אבחנה.

מאפייני הבעיה עשויים לכלול:

•        כאב בטן, בדרך כלל באזור הימני התחתון

•        שלשול, עם  או בלי דם

•        דימום רקטאלי

•        ירידה במשקל

•        חום

•        כאבי  פרקים

•        פיסורה אנלית

•        פצעים ברירית הפה

הגורמים למחלת קרוהן

ישנן השערות רבות לגבי הגורם למחלת קרוהן. תיאוריה אחת מרמזת כי גורם מסוים, אולי וירוס או חיידק, משפיעים על המערכת החיסונית של הגוף ומפעילים תגובה דלקתית של קיר המעיים. אמנם יש הרבה עדויות כי לחולים במחלה זו ישנה הפרעה של המערכת החיסונית. רופאים סבורים כי ישנה הוכחה מועטת כי מחלת קרוהן נגרמת על-ידי מצוקה רגשית או בעיות בילדות.

כיצד מאבחנים מחלת קרוהן?

אנשים שחוו כאב בטן כרוני, שלשול, חום גבוה, אובדן משקל, אנמיה נדרשים לבדוק סימנים של מחלת קרוהן. בנוסף על היסטוריה רפואית מלאה, הליכי אבחון מחלת קרוהן עשויים לכלול את ההליכים הבאים:

•  בדיקות דם – כדי לקבוע אם קיימת אנמיה הנובעת מאובדן דם, או את מספר כדוריות הדם הלבנות, זהו  מדד לתהליך דלקתי. גם מדדי דלקת כמו
שקיעת דם או CRP

•  תרבית צואה – חיפוש אחר חיידקים חריגים במערכת העיכול אשר עלולים לגרום לשלשול ובעיות אחרות. דוגמית קטנה של צואה נאספת ונשלחת למעבדה.
לאחר שניים או שלושה ימים, המבחן יראה אם קיימים חיידקים.

•  גסטרוסקופיה – הליך המאפשר לרופא לבחון את החלק הפנימי של הוושט, הקיבה  והתריסריון. אנדוסקופ – צינור דק, גמיש  עם מצלמת וידאו בקצהו,
מוחדר
לתוך הפה והגרון, ולאחר מכן לתוך הוושט, הקיבה והתריסריון. האננדוסקופ מאפשר לרופא לבדוק את החלק הפנימי של אזור זה של הגוף, וכמו כן לדגום
רקמות ( ביופסיה)

•  קולונוסקופיה – הליך המאפשר לרופא לבדוק את המעי  הגס לכל אורכו, ולעתים קרובות לסייע בזיהוי גידול, דלקת,  רקמות מגורות, כיבים, דימומים. היא
כוללת צינור ארוך וגמיש, שמוחדר דרך החלחולת לתוך המעי הגס. Colonoscope מאפשרת לרופא לראות את השכבה הפנימית של המעי הגס, הסרת
רקמות לביופסיה, ולעיתים טיפול בבעיות אותן מגלים.

•  ביופסיה – הסרת רקמה או תאים מהשכבה הפנימית של המעי הגס למבחן תחת מיקרוסקופ.

•  בליעת בריום – בדיקת אבחון אשר בודקת איברים של החלק העליון של מערכת העיכול: ושט קיבה ותריסריון (החלק הראשון של המעי). נוזל בשם בריום
נבלע, ולאחר מכן מצלמים צילומי רנטגן על מנת להעריך את אברי העיכול.

•  חוקן בריום- הליך הבוחן את החלחולת, המעי הגס, וחלקו התחתון של המעי הדק. מכניסים נוזל בשם בריום אל החלחולת בחוקן. צילום רנטגן של הבטן
מראה הצרות אזורים, חסימות, ובעיות אחרות.

בדיקות רנטגן אלה ( בליעת בריום וחוקן בריום) נמצאות פחות ופחות בשימוש וברוב המקרים מבוצעת בדיקות אנדוסקופיות.

טיפול במחלת קרוהן:

מאחר והמחלה רבגונית ושונה מאדם לאדם גם הטיפול מאד שונה וחייב להיות מותאם לחולה.

טיפול במחלת קרוהן יקבע על ידי הרופא המטפל בהתבסס על גיל המטופל, מצב בריאותו וההיסטוריה הרפואית שלו. כמו כן יתייחס הרופא להיקף המחלה, רצון החולה, אופי המחלה והסמפטומים של אותו מטופל.  בשלב זה לא קיימת תרופה  למחלת קרוהן, עם זאת, מספר רב של תרופות  מביאות לשליטה במחלה.  מטרות הטיפול הרגיל הן:

• השלמת חסרים תזונתיים.

• טיפול בדלקת.

• הקלה על כאב בטן, השלשול, והתופעות הרקטאליות.

הטיפול עשוי לכלול:

•        טיפול תרופתי  נוגד דלקת עם תרופות כמו: קורטיזון או סטרואידים, אנטיביוטיקה. על-ידי תרופות ניתן לעתים קרובות להקטין את דלקת במעי הגס, לא
דק, ולהקטין עוויתות בבטן. במקרים חמורים יותר ידרשו תרופות סטרואידים, אנטיביוטיקה או תרופות המשפיעות על מערכת החיסון של הגוף, כגון:
אימורן פוריטנול, או תרופות חדשניות יותר כדוגמת התרופות הביולוגיות .

•        תוספי מזון: טיפול בדיאטה מיוחדת הוכח כיעיל למניעה או לטיפול במחלת קרוהן. כמה תסמינים מוחמרים  על-ידי חלב, אלכוהול, תבלינים או סיבים.
עובדה זו לא נכונה לכל החולים. ידוע כי מנות גדולות של ויטמינים הם חסרי תועלת, וייתכן אפילו מזיקים  עקב תופעות לוואי.

•        תוספי מזון :משקאות בהם נוזלים עתירי קלוריות העשויים להיספג בקלות רבה יותר בחלק המקורב של המעי הדק.

•        הזנה תוך ורידית: מספר קטן של חולים זקוקים באופן זמני לתזונה נוספת, ייתכן שיהיה עליך לעבור תקופות של הזנה תוך ורידית (intravenously).
רק לעיתים רחוקות חולה קרוהן זקוק לקבל הזנה תוך ורידית לתקופות ארוכות.

•        כירורגיה: הדלקת נוטה לחזור לאזורים של המעי לצד אזור שהוסר. הניתוח עשוי לעזור או להקל על תופעות כרוניות של מחלה פעילה במידה ואינה
מגיבה לטיפול רפואי, או לשמש לתיקון סיבוכים, כמו למשל חסימת מעיים,התנקבות, מורסה  או דימום.

סוגי ניתוחים:

1.      ניקוז מורסות או הסרה של קטע של מעי , עקב חסימה, וכתוצאה מכך המעי מקוצרת.

2.      סטומה יש אנשים שחלק מהמעיים שלהם מוסר, ונוצרת דרך חדשה של הוצאת צואה מהגוף. הניתוח ליצירת הפתח החדש נקרא ostomy, והפתח

החדש נקרא סטומה.

סוגים שונים של ostomy תלויים באיזה חלקים של המעיים מוסרים ועשויים לכלול:

•        Ileostomy המעי הגס והחלחולת יוסרו ואילו החלק התחתון של המעי  הדק (ileum) יוצר סטומה.

•         colostomy פתיחה כירורגית של הבטן ודרכו רק חלק קטן מהמעי הגס מועלים לפני השטח של העור. לעיתים, colostomy זמני עשויה להתבצע

כאשר הוסר חלק המעי הגס.

•         ניתוח ליצירת ileoanal  פאוץ'- חלופה ל-ileostomy קבוע, הליך זה יושלם בשני ניתוחים. ראשית, המעי הגס והחלחולת, החולה עובר כריתה

ומתבצע ileostomy זמני.  בניתוח השני, ה-ileostomy  נסגר. הפאוץ' מחובר לפי הטבעת. השריר בחלחולת נותר במקומו, כך הצואה לא דולפת

החוצה מפי הטבעת. אנשים שעוברים ניתוח זה מסוגלים לשלוט בפעולות המעי שלהם.

על המרכז למחלות מעי דלקתיות של המערך הגסטרו כירורגי