יחידת הכבד בשערי צדק

מנהל יחידת כבד: ד"ר יואב לוריה
מזכירות היחידה:
טל': 02.6555035, פקס: 02.6555359
מייל: [email protected]

יחידת הכבד בניהולו של דר' יואב לוריה נועדה לעזור להשלמת בירור באנשים עם הפרעה בתפקודי כבד, ולהגיש טיפול באלו הסובלים ממחלות כבד חריפות וכרוניות.

בשנים האחרונות חלה מהפיכה של ממש בתחום מחלות הכבד, הן מבחינת היכולת לאבחן תהליכים ברקמת הכבד בצורה שאינה פולשנית, והן מבחינת היכולת לטפל בזיהומים כרוניים של הכבד כגון הפטיטיס B ו-C. מאידך, בשנים האחרונות חלה עליה בכמות האנשים הסובלים מכבד שומני, ממצא אשר לעיתים עלול להתקדם למחלת כבד משמעותית ודורש בירור ומעקב. ביחידת הכבד במרכז הרפואי שערי צדק, עובר כל מטופל הערכה של מצבו, הסיבה להפרעה בתפקודי הכבד, וניתן לו הטיפול המתאים, תוך המשך מעקב בזמן הטיפול.

אנשי היחידה הם  ד"ר יואב  לוריה, ד"ר אינה גפנוביץ', אילנה דרעי  אחות היחידה, מתאמות המחקרים מיכל ודניאלה ומזכירת היחידה אביבה.
יחידת הכבד משרתת  את החולים  המאושפזים, ואת החולים האמבולטוריים  ופועלת  בשיתוף  פעולה  הדוק  עם  שאר  יחידות  המכון  ובית החולים.

תפקידי  הכבד במצב  של בריאות

אחד  מהפנימאים  הגרמנים  הדגולים  אמר  בתחילת  המאה  הקודמת    "הכבד  הוא  מטבחו  של  הגוף"  .
דימוי  עסיסי  זה מקל עלינו  להבין  את תפקידו  של  הכבד במצב  של  בריאות  שלמה ,  ואת  ה"קלקולים"  שחלים  בו  בזמן  מחלה  .
הכבד עומד  על  המשמר   ברום הבטן ומקבל  מן  המעיים  שפע  של חמרים טובים ,  אך  גם  חמרים  רעים  ומסוכנים .
מן  הראשונים  הוא  בונה חלבונים ,  סוכרים  ושומנים  החיוניים  לחיים  ומפיץ  אותם בעזרת  צינורות  הדם לשאר  הגוף .  את  האחרונים  הוא מנטרל ומפריש  אותם  החוצה  ,  דרך  המרה , אל   מחוץ  לגוף.  לעיתים  הוא  נפגע    בעצמו מן  החמרים  הרעילים  שהוא מנטרל .

מחלות  הכבד  השונות

דלקת  כבד  נגיפית [=וירלית ]
קיימים  5  נגיפים  שונים  שהכבד  הוא מטרתם  המועדפת .
נגיף  A   בא   ממזון  מזוהם , קיים  נגדו  חיסון ולכן  שכיחותו  ירדה מאוד  בשנים  האחרונות .  מי שאינו  מחוסן  ומתעתד לנסוע  לעולם  השלישי  רצוי  שיתחסן.
נגיף  B     בא ממוצרי  דם וממגע קרוב עם  חולים .  גם  נגדו קיים  חיסון , ומומלץ למי  שנמצא  בסכון  , להתחסן.  לחולים  יש טיפולים  טובים
נגיף  C    בא  ממחטים  מזוהמות  וממיכשור  רפואי  שאינו  מחוטא  ,  אין  נגדו  חיסון .  לחולים  יש  טיפולים  טובים
נגיף  D    הוא מעין  פרזיט  של   נגיף B     עובר  באותן הדרכים ,  גורם  למחלה  קשה  וחמורה .  קיים  נגדו  טיפול לא אופטימלי
נגיף  E     בא ממים   מזוהמים ,  מי שיטפונות  ,  בעיקר במדינות  העולם  השלישי ,  אך  בשנים  האחרונות התגלו מקרים  גם  בעולם  המפותח . המחלה מסוכנת  מאוד  לנשים  בהריון . חיסון  נמצא  בתהליכי פיתוח.

פגיעות תרופתיות

כפי  שאמרנו קודם ,  הכבד  יכול  להפגע  גם  מתרופות .
ישנן  תרופות  כמו  "אקמול" ,  שמינון  יתר  שלהן [מינון גבוה  בהרבה מהמינון  המקובל ] יגרום  כמעט  תמיד ,  וכמעט  לכל  אדם ,  לפגיעה כבדית חריפה . אגב ,  לפגיעה זו , ספציפית, יש טיפול  מצוין  אם  החולה מגיע לבית  החולים  תוך  מספר  שעות.
ישנן  תרופות  כמו  אוגמנטין ,  סימבסטטין , ניטרופורנטואין  ,  ועוד  רבות , שעלולות  לגרום  לנזק  לכבד , ללא  תלות  בגודל  המנה שהחולה  נטל/ה.  לסוג  כזה  של  פגיעה  אין טיפול ספציפי ,  ובמקרים  חמורים יש  צורך בהשתלת  כבד
פגיעות  מרעלים [=טוקסינים ]
בכמויות  קטנות  – "יין ישמח לבב  אנוש" .
בכמויות גדולות  יין ושאר סוגי המשקה  החריף , הם  רעל  קשה  לכבד [וגם  ללב ולמוח!]  . מחלת  הכבד  האלכוהולית ,  הן  הכרונית והן  החריפה שכיחה  מאוד  בעולם המערבי .  הטיפול  הוא  המנעות  משתית  אלכוהול , ובמצבים חריפים – קורטיזון .
קיימים  גם  רעלים נוספים ,  סביבתיים ותעסוקתיים  הגורמים  לנזק  כבדי .
פגיעות  ממחלות  שבהן  המערכת  החיסונית תוקפת  את  הכבד  [=מחלות  אוטואימוניות  ]
זוהי  קבוצת  מחלות התוקפת  את  רקמת  הכבד  עצמה או  את  צינורות  המרה של  הכבד . לעיתים  קרובות  החולים  סובלים ממחלות  אוטואימוניות  [ בשפה  העממית  קוראים למחלות  אלה  גם  מחלות "ריאומטולוגיות"].
לחלק  ממחלות אלה יש  טיפול  טוב,  בחלק  מהמקרים יש  צורך  בתרופות  המדכאות  את  פעילות  היתר  של  המערכת  החיסונית .
חידושים באבחנה
עד  לפני  שנים  לא  רבות היה  צורך  בניקור [=ביופסיה ]  של  הכבד  לצורך  קביעת  חומרת  מחלת  הכבד והאבחנה המדויקת .  הרפואה  מתקדמת ,  ואנו  יכולים  היום לקבוע  את  חומרת  המחלה  על  ידי  בדיקה  בלתי פולשנית   הקרויה "פיברוסקן" העתידה  להכנס  בימים  אלה  לבית  החולים .
מחלות  כבד  –  טיפולים חדשניים

מחלות כבד בכלל ,  ומחלות  כבד  וירליות [=נגיפיות ] בפרט  הינן תחום  מתחדש עתיר התפתחויות והישגים ,  הן מבחינה  אבחנתית והן  מבחינה  טיפולית.

עד לפני  35  שנה היו  רוב  החולים  מאובחנים בשלבים  מאוחרים  מאוד  של מחלת  הכבד , בשלב  של  שחמת [=צירוזיס ] ש "התפרצה " , "התפרצות"  שהתבטאה בצבירת  נוזלים בבטן ,  בדימומים ממערכת  העיכול , בהפרעות נוירו פסיכיאטריות , בצהבת,  ועוד . תוחלת החיים של  החולים  היתה  קצרה ונמדדה  ברוב  המכריע  של  המקרים בחדשים או  בשנים  ספורות.

בימינו ,  לעומת  זאת ,  מאובחנים  רוב החולים  בשלבים  מאוד מוקדמים  של  המחלה .  שלבים  כה מוקדמים  עד  שברוב  המקרים  לחולים  אין  כל  תלונה   [= אסימפטומיים  או  אסימפטומטיים ] ואפשר לעצור או  אף  לרפא לחלוטין  את  מחלתם באמצעות  טיפולים  תרופתיים חדשים .

טיפולים תרופתיים  אלה נבדקים בתהליך  הקרוי  נסוי  קליני . תרופה חדשה , או  דרך  חדשה  למתן  תרופה  מוכרת  ניבדקים  כנגד תרופה מוכרת  או  דרך  מתן  מוכרת . הנסוי  מתנהל  לפי  מערכת  מחמירה של חוקים  ותקנות ומדווח לרשויות  הבריאות  האמריקאיות  או  הארופאיות . ההשגחה על החולה  במסגרת  נסוי  קליני  הרבה  יותר  מחמירה  מאשר  ההשגחה על  חולה  במסגרת  טיפול  מקובל, ותוצאות הטיפול במסגרת ניסויים קליניים טובות בהרבה  מהתוצאות של  טיפולים מקבילים בתנאים  "רגילים".

הניסויים הקליניים של  יחידת הכבד מתבצעים על ידי מתאמות המחקרים  מיכל ודניאלה, אילנה אחות יחידת הכבד,  ד"ר לוריה, ד"ר אינה  גפנוביץ, ד"ר מחמוד  מחמיד, ד"ר תומר אדר,  ד"ר  ברנרדו מלמוד, ד"ר בנימין  קוזלובסקי  ושאר צוות  המכון